לחם

לחם

לחם הוא מרכיב מזון בסיסי ברוב התרבויות. בכל תרבות הלחם מיוצר מהמרכיב המקומי הזמין כגון חיטה, שעורה, אורז, שיפון, תירס, דגנים נוספים או פקעות מאכל שונות הגדלות באותו האזור.לחם נאפה בתנור, בטאבון, על גבי משטח המונח מעל אש, טיגון או כל סגנון תרבותי אחר, ישנן תרבויות האופות לחם באזורי אקלים חמים בתוך שכבת חול חם או מיובש בשמש. הלחם משתנה בשמו מתרבות לתרבות. אחד הדברים המשותפים ללחם בארצות העולם הינה ההבנה הבסיסית הקדומה שדגנים הינם קשים לעיכול, לכן יש להרטיב אותם ולהתפיח או להתסיס אותם על מנת לקבל את איכויותיהם התזונתיות. עדות קדומה ביהדות של חשיבות תהליך התסיסה וההתפחה ביצור הלחם נמצא במצות של פסח וזאת מפני שבצקם של בני ישראל לא הספיק להחמיץ. עדות קדומה להכנת לחם היא מתקופת אברהם אבינו אשר שלח את שרה לאפות לחם עם בוא המלאכים " וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלוש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות"
חומרי ההתפחה וההתססה בתהליך הכנת הלחם הם רבים ושונים, בזמן הקדום נהגו להכין מחמצת שאור שהוא סוג בסיסי של שמרים הנוצר מהתססה של קמח דגן, כיום נפוץ השימוש בשמרים שהם סוג של פטריית התססה.
את הבסיסיות של הלחם כמרכיב מזון למצוא במספר מאפיינים. ישנן עדויות ארכיאולוגיות לקיומם  של לחמים מסוגים שונים כבר מלפני ששת אלפים שנה. עדות נוספת למרכזיות הלחם בתזונה הינה כניסתו של הלחם לתוך פולחנים בדתות שונים כמרכיב פולחני מרכזי. ביהדות הלחם מייצג את מרכיב המזון הבסיסי שעליו מברכים. בנצרות ובתרבויות נוספות קיים חלק בסיסי פולחן הדתי שבו הלחם משמש ומייצג את בסיס החיים. בתרבויות שבטיות רבות הברכה שבה מתקבל אורח הינה לחם יין ומלח, יש לזכור שגם יין נוצר מתהליך של התססה שגם בו משתמשים כמרכיב פולחני גם ביהדות וגם בדתות אחרות.
לחם מסוגים שונים ומתרבויות שונות מתאפיין בתוספות של דגנים וזרעים מקומיים ובצורות שונות. ללחם מקובל להוסיף זרעים ודגנים נוספים כגון קמח אמרנט שומשום, קימל, פשתן, שיבולת שועל, גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה, זרעי קצח , זרעי צ’יה, זרעי פרג  ורבים נוספים. סגנונות האפייה משתנים ממקום למקום ומחברה לחברה.
כיום הלחם מיוצר בתהליך תעשייתי ומכיל חומרים רבים שאינם ידידותיים למשתמש כגון: חומרים משמרים, מעכבי חמצון, חומרי טעם וצבע, חומרים ההופכים את הבצק לנוח יותר לעיבוד וכן חומרים המעניקים ללחם חיי מדף ארוכים יותר.
בשפה העברית לחם פירושו מזון, זו רמת חשיבותו. כניסה לעולם בריא יותר בעל מודעות לאיכות חיים של האדם בסביבתו מביאה לקדמת המודעות את אפיית הלחם הבריא בתהליכי ייצור עתיקים כבעל חשיבות תזונתית מרכזית ובעלת יתרונות בריאותיים רבים. אכילת לחם איכותי בעל מרכיבים תזונתיים איכותיים משפרת ותורמת לבריאות האדם.

מאמר נכתב על ידי חגית שחף, מומית מדופלמת ל רפואה סינית ול תזונה טיפולית.

למידע נוסף ולייעוץ תזונתי נא צרו קשר כאן